בבון מצרים

בבון מצרים (Papio hamadryas) הוא קוף ממשפחת קופי העולם הישן. הוא הבבון הצפוני ביותר מכל משפחת הבבונים. תחום מחייתו נמשך מים סוף במצרים עד לאתיופיה וסומליה. מין זה גם חי בחצי האי ערב.

בדומה לכל הבבונים, גודל הזכר כפול מגודל הנקבה. ישבניהם בולטים ובגוון אדמדם בדומה למרבית הבבונים. ייחודי לבבון המצרי הוא הבדלי גוונים בין הזכר לנקבה: פרוות הזכר בצבע כסוף והוא בעל רעמה המתפתחת בסביבות גיל עשר שנים, בעוד פרוות הנקבה היא חומה, וללא רעמה. פניהם פחוסות, ואפם בולט בדומה לכלב, הפנים ללא פרווה בצבע ורדרד עד חום, שמתכהה אצל הזכרים בגיל מאוחר. אורכו הממוצע של זכר בוגר הוא 75 ס"מ ואורך זנבו הוא 50 ס"מ. במשקלו הוא מגיע ל-20 ק"ג. התינוקות נולדים כהים וצבעם מתבהר לאחר כשנה. נקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 51 חודשים, וזכרים בגיל 57 עד 81 חודשים.

בבון מצרים חי באזורים מדבריים, סאוונות, צוקים ואזורים סלעיים.

תזונת בבוני מצרים מורכבת משורשים ומבעלי חיים קטנים כחלזונות, תולעים וחרקים שונים.

תוחלת החיים הממוצעת של בבון מצרים היא 35 שנים.

קופים בעלי זנב

קופים בעלי זנב (שם מדעי: Cercopithecidae). משפחה בתת-סדרת קופים צרי אף של סדרת הקופים. הם נבדלים מההומינואידים בהיותם בעלי זנב, ומקופי העולם החדש בכך שאין הם יכולים לעשות שימוש בזנבם לאחיזה בעצמים. טכנית, ההבחנה בינם לבין הקופים רחבי האף נקבעה על פי מבנה האף, ואילו בינם לבין ההומינואידים, על פי סידור השיניים.

הקופים בעלי הזנב נפוצים בימינו בדרום-מזרח, דרום ומרכז אסיה ובכל אפריקה. באירופה ניתן למצוא אותם רק בגיברלטר, אך עדויות מאובנות מראות כי בעבר הם היו נפוצים בכלל היבשת. המאובנים הראשונים של המשפחה הם מתקופת האוליגוקן, וחלק מהמינים שחיו אז הגיעו כמעט לגודל של גורילה.

הקופים בני משפחה זו הם בגודל בינוני עד גדול, ומשקלם נע בין חצי הקילוגרם של הטלפוין (Miopithecus talapoin) ועד ל-50 קילוגרם של המנדריל. נחיריהם קרובים זה לזה ופונים כלפי מטה. הגפיים האחוריות קצרות מהקדמיות.

קופים רחבי אף

קופים רחבי אף (שם מדעי: Platyrrhini), על-משפחה בסדרת הפרימטים של מחלקת היונקים, הכוללת שתי משפחות ובהן 14 סוגים.

תת סדרה זו כוללת את כל קופי העולם החדש. כולם בעלי זנב ואצל חלקם הוא משמש מעין "זרוע" נוספת בשל כושר לפיתתו. היא קרויה "רחבי אף" כי הנחיריים מרוחקים זה מזה ונפתחים לצדדים.

החוקרים מניחים שהגעתם לדרום אמריקה והיפרדותם מקופי העולם הישן הייתה אירוע אחד, שהתרחש לאחר ניתוקה של אמריקה הדרומית מאפריקה באאוקן לפני כ-45 מיליון שנה. מכיוון שבתקופה זו דרום אמריקה הייתה מנותקת הן מאפריקה והן מצפון אמריקה, כנראה שראשוני סדרה זו הגיעו ליבשת על גבי רפסודות טבעיות. כיום הם מצויים רק בדרום אמריקה ובמרכזה, אך מאובנים שלהם נמצאו גם באיים האנטיליים.

קוף סנאי

קוף סנאי (שם מדעי: Saimiri), סוג יחיד בתת-משפחת קופי הסנאי (Saimiriinae). אלה קופים קטנים הנפוצים במרכז ובדרום אמריקה, מקוסטה ריקה עד לברזיל ובוליביה. הם חיים בעיקר ביערות הגשם שבמישורי האמזונאס, אך מסוגלים להתאים את עצמם למגוון סוגים של יערות.

טורפיהם הטבעיים מונים בזים גדולים ושאר מיני דורסים, נחשים וחתוליים. הדורסים הם שאחראים למרבית מקרי הטריפה שנצפו, ובעיקר בז הצפון. טקטיקת התגוננות מקובלת היא התערבבות בלהקות של קופים ממינים אחרים, בעיקר צבוס.

קופים הוא מונח עממי לאוסף מיני בעלי חיים בסדרת הפרימטים, אשר בפועל כוללים את על-משפחת הקופים בעלי זנב ואת תת-תת-תת-הסדרה קופים רחבי-אף.

כיום כוללים הקופים בהגדרתם העממית כ-250 מינים, החיים בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה. הם שוכני עצים במקורם וחיו ביערות, אך מינים רבים מהם הסתגלו לחיים על הקרקע בבתי גידול פתוחים כמוסוואנה. בדומה לשאר הפרימטים הם מתאפיינים בגפיים ארוכות וגמישות עם חמש אצבעות בעלות ציפורניים שטוחות, עיניים גדולות הפונות קדימה, אפרכסות אוזן בצורת קונכייה, מיעוט צאצאים בהמלטה וזוג פטמות על החזה. אך בהשוואה לפרימטים ממוצא עתיק יותר, הטרום קופים, הקופים הם פעילי-יום, בעלי מוח גדול יותר יחסית לגופם, אינטליגנציה גבוהה, התנהגות חברתית מפותחת, תקופת התבגרות ארוכה של הצעירים, ויכולת ללמוד באמצעות חיקוי ההתנהגות של קופים אחרים. רובם אוכלי-כל, אם כי כמה מהם מתמחים בתפריט צמחוני של עלים, או פירות.

מבחינה טקסונומית המונח "קופים" נחשב כיום כבלתי-תקני, משום שהוא פראפילטי, והמונח המדעי המדויק לקופים הוא דמויי קוף (Simiiformes, מיוונית: "בעלי צורת קוף"), אשר כולל גם את קופי האדם ואת האדם עצמו. מוצאו האבולוציוני של האדם הוא ממיני קופים קדומים בעידן האוליגוקן.